הרגשה של מנהיג

הוא כמעט נפל מהכסא מרוב תדהמה. "אני אתאיסט, אפילו בכיפור איני צם!" • אך הם בשלהם: "אתה יודע עברית וזה כבר הרבה מאוד, לכן מהיום תהיה אתה הרב שלנו ותקרא בתורה. לא נדרוש ממך להפוך למאמין או לקיים מצוות..."

הרגשה של מנהיג

הוא כמעט נפל מהכסא מרוב תדהמה. "אני אתאיסט, אפילו בכיפור איני צם!" • אך הם בשלהם: "אתה יודע עברית וזה כבר הרבה מאוד, לכן מהיום תהיה אתה הרב שלנו ותקרא בתורה. לא נדרוש ממך להפוך למאמין או לקיים מצוות..."

 

השבוע בפורום חינוך ומשפחה: התבטאויות אובדניות של הילד

בני הזוג הסופר הקימו את ביתם על עיקרי השקפתה של תנועת "השומר הצעיר" כאשר הם מנתקים כל קשר עם היהדות וסממניה. לאחר שאמו של מיכאל עברה לגור לאוסטרליה החליטו לנסוע בעקבותיה וכך השתקעו בעיר הובט שבאי טסמניה. בעיר היו בסך הכל כ-30 משפחות יהודיות שהיו מתכנסות מידי פעם בבית הכנסת הרפורמי שהקימו. יום אחד הגיעו ראשי הקהילה לבית משפחת הסופר כשבפיהם בקשה:

היות שהראביי שלהם עזב את העיר מצאו לנכון שמיכאל ישמש להם כרב.

ברגע הראשון כמעט נפל מהכסא מרוב תדהמה. בהמשך הסביר להם כי הוא "אתאיסט", אינו שומר על כשרות או שבת ואפילו אינו צם ביום הכיפורים. אך הם בשלהם: "אתה יודע עברית וזה כבר הרבה מאוד, לכן מהיום תהיה אתה החזן ותקרא בתורה. לא נדרוש ממך להפוך למאמין או לקיים מצוות..."

לבסוף שכנע מיכאל את עצמו שמדובר בעזרה סוציאלית גרידא והסכים לקבל את התפקיד. והנה קרה דבר מענין, לאט לאט, דרך התפילה והקריאה בתורה, החלה היהדות לחדור לחיי משפחת הסופר. פתאום התחילו לדאוג לעתיד ילדיהם ומניעת התבוללתם, שהרי הללו למדו בבתי ספר של גויים. בין היתר מצאו את עצמם מגינים על הדת היהודית מפני מסיונרים ובהכרה שכלית הגיעו למסקנה כי עליהם להכניס לביתם את סממני היהדות. האשה, עטרה, שבאה ממשפחה מסורתית, נזכרה במספר מנהגים שראתה בבית הוריה וכך החלו להדליק נרות שבת, לקדש על היין, להפריד בין בשר וחלב ועוד מצוות בודדות. אך מה הלאה? לא היו ברשותם ספרים מתאימים והשאיפה להתקדם וללמוד נתקלה במעין קיר אטום.

באחד הימים לאחר קריאה והתבוננות בסיפורי התנ"ך הבחינה עטרה כי בכל דור היה מנהיג לעם היהודי שדאג לכל מחסורו. אם כך, התפללה וביקשה בצעקות ובבכי, הרי ישנו גם היום מנהיג לדור שלנו ומתפקידו לעזור לנו לקיים מצוות!

לאחר מספר ימים, שעה שצעד ברחובה הראשי של העיר, הבחין לפתע מיכאל ביהודי בעל זקן לבוש מעיל ארוך ומגבעת לראשו שנראה כמחפש דבר מה. הוא מיהר אליו, חיבק אותו והזמין אותו לביתו. שעות ארוכות ישב האורח האלמוני בביתם והדריך אותם בכל תחומי היהדות, הם שתו בשקיקה את דבריו ורשמו את כל היוצא מפיו.

מרוב שמחה והתלהבות שכחו אפילו לשאול אותו מה הביאו לכאן. כעבור זמן מה חזר אליהם הרב - שהציג עצמו כחסיד חב"ד בשם ר' חיים גוטניק - ולימד אותם פרק נוסף בהלכות ישראל. כך נסללה דרכם עד לקיום אורח חיים דתי מלא ובעקבות השינוי החליטו לעבור לעיר קרובה יותר, למלבורן, שם גרים יהודים רבים. באחד הימים נפגשה עטרה עם בתו של הרב גוטניק ומשאמרה לה בדרך אגב שגרה עד לא מזמן באי טסמניה סיפרה לה בת הרב כי לפני מספר שנים קיבל אביה מכתב מהרבי ובו נאמר שעליו לנסוע לטסמניה אך לא צוין מהי בדיוק מטרת הנסיעה. שעות הסתובב אבי ברחובות עד שלפתע רץ אליו יהודי, חיבקו והזמינו לביתו.

את המשך הסיפור כבר ידעה עטרה. היא שמעה כבר על גדולתו של הרבי מליובאוויטש אך בכל זאת התפלאה כיצד שלח מכתב מיוחד לרב גוטניק כדי שילמד אותם תורה. מעניין איך ידע הרבי שאנו זקוקים לעזרה, הרי מעולם לא כתבנו אליו?

באותו רגע נזכרה עטרה בתפילותיה הארוכות בהן ביקשה את עזרתו של המנהיג היהודי של דורנו. היא חשה פיק ברכיים והתרגשות עזה אחזה בה. לאט לאט החל מוחה לקלוט כי הרבי חש בתפילותיה ושלח לה עזרה...

בתקופה יותר מאוחרת, מצאה את המקור לתופעה זו בפרק ב' של ספר התניא, שם נאמר שבכל דור ישנו ה"ראש" של בני-ישראל המרגיש את כל אברי הגוף עד הציפורן הקטנה שברגל.

במשך השנים הגיעו בני הזוג סופר אל הרבי וזכו לדבר עמו ולקבל הוראות פרטיות במשך שעה ארוכה. היום פוקדים את ביתם שבאוסטרליה מאות אנשים מידי חודש ובעיקר תלמידים וסטודנטים אשר ברבות הימים מקימים גם הם משפחות חסידיות למופת.

 

 

שתף לחברים

שתף